מה בין עבירה לסטייה ולחקירה הפלילית

תורת המשפט מבדילה בין עבירות מסוג רע כי נאסר (Mala in Prohibita) ובין עבירות מסוג רע כשלעצמו (Mala in Se).

עבירות מן הסוג הראשון הן עבירות שעשייתן אינה נוגדות את המוסר הטבעי, והפעולה אסורה רק משום שהחוק אסר אותה (לדוגמא: אדם חוצה צומת באור אדום כשהצומת ריקה). עבירות מן הסוג השני הן עבירות שעשייתן נוגדת את המוסר, גם אם הם לא היו אסורות בחוק (לדוגמא: אונס, רצח).

הקרימינולוגיה עוסקת בהתנהגות הסטייתית בחברה ומנתחת את הגורמים להתנהגות עבריינית. סטייה התנהגותית היא התנהגות הנוגדת את כללי ההתנהגות בחברה כפי שנקבעו באמצעות נורמות וערכים. כללים אלה הפכו לחוקים מחייבים שמטרתם לעשות סדר בחברה.

האם כל סטייה חברתית הא גם בהכרח עבירה על החוק. מכאן אנו גולשים לשאלה האם כל נטייה נחשבת לסטייה. הסטייה היא יחסית לזמן ולמקום, ההגדרה האבסולוטית לא נותנת לזה מקום וזה חסרונה המרכזי של ההגדרה. לא הצלחנו למצוא התנהגות המהווה סטייה באופן אבסולוטי.

בחיי היומיום יש מצבים בהם הסוטה מצליח לכופף את התנהגות הרוב, ולהפוך את ההתנהגות הסוטה לנטייה מקובלת.

סטיות כגון פדופיליה, נותרו בעינן כסטיות אסורות על פי חוק, משום היותן עבירות שעשייתן נוגדות את המוסר החברתי הכללי המקובל.

לחוקר הפלילי אין עניין בהבנת הבעיות הנפשיות של הסוטים, מה שמנחה אותו זה המותר והאסור על פי החוק. גם אם סטייה שכזו מקובלת במקומות רבים אחרים כנטייה חברתית מקובלת.