האזנת סתר

חוק האזנת סתר תשל"ט, 1979 הגדיר את המושגים הבאים:

"האזנה" – האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר;

"האזנת סתר" – האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה;

המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו – מאסר חמש שנים.

גם- "המציב או המתקין מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין או כדי לאפשר שימוש בו למטרה האמורה, דינו – מאסר חמש שנים.

בנוסף, "המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר, בין שנעשתה כדין ובין שנעשתה שלא כדין, או מגלה ידיעה או תוכן שיחה כאמור ביודעין לאדם שאינו מוסמך לקבלה, דינו – מאסר חמש שנים.

זאת ועוד, קובע החוק: " דברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר בניגוד להוראות חוק זה, חוץ מעניינים יוצאים מהכלל שבית המשפט אישר לקבל את ההקלטה, אינם יכולים לשמש כראיה בדין".

בלשון פשוטה-האזנת סתר היא האזנה לשיחה פרטית שהתנהלה במקום שהציפייה לציתות לא סבירה, כאשר צד אחד לא יודע שצד שני מאזין לו, והיא מהווה פגיעה אסורה בפרטיות של אדם.

האזנה מותרת בתנאי שהיא מוקלטת על ידי אדם שמשתתף בשיחה וכאשר הצדדים המקיימים אותה מודעים לקיומו של אותו אדם.

היום מרבים לדבר על השימוש שעושה המשטרה בהאזנות סתר כנגד אזרחים, אם זה באמצעות תוכנת פגסוס או כל תוכנה אחרת. הוויכוח הציבורי נחצה בין המזועזעים לבין המצדדים, נושא זה אינו חדשני הוא עלה עוד בדברי ימי הכנסת 1979 בעת ההצבעה על החוק בקריאה שניה ושלישית.

יו"ר וועדת החוקה , דאז, ח"כ דוד גלס אמר את הדברים הבאים המסכמים את הפרובלמטיקה שבחוק:

"לא מקרה הוא שכה רבו הלבטים בכנסת ביחס להסדר החוקי של בעיית האזנת סתר החייב לחתור מצד אחד, להגן על זכותו של האדם לפרטיות, ושלא נהפוך למשטר בו החזון של 1984 של ג'ורג' אורוול הופך למציאות מחרידה. מצד שני עומד הצורך לאפשר האזנה כזאת כשהיא באה להגן על אינטרסים חיוניים של המדינה בשני תחומים, ביטחון ומניעת עבירות".

בתי המשפט רואים בחומרה את השימוש בהאזנת סתר, והם עומדים על כך שהאזנות יבוצעו בהתאם לחוק, אולם במקרים מסוימים הם מקילים בפרשנות של החוק כמו שנקבע בפסיקה תקדימית בבית משפט השלום בחיפה ב-31 אוגוסט 2021 בעניין הקלטות שנעשו בגן ילדים: " אם הורים מכניסים מכשיר הקלטה למוסד ובהקלטה נשמעים דברים הנאמרים על הילד שלהם – זה לא ייחשב כהאזנת סתר. בנוסף, נקבע כי המצב דומה במקרה שהצוות דיבר על הילד הספציפי כי כך הוא נחשב לחלק מהשיחה ולא מדובר בהאזנת סתר".

לסיכום: הפיקוח על צווי בית המשפט ועל הדורשים את הסכמת בתי המשפט להאזנות סתר בין אם זה למטרות ביטחוניות או פליליות חייב להתקיים במלואו כפי שהחוק דורש זאת. לצערנו, כאשר הכנסת לא מתפקדת, כמו שארע בשנתיים האחרונות ואין פיקוח של הרשות המחוקקת על המבצעת, אנו מתדרדרים למצב שאנו האזרחים תלויים בחסדיהם של בעלי השררה המחליטים לטוב ולרע למי להאזין ולמי לא בלי מורא הכנסת עליהם, ודבר זה חייב להיפסק.